פסיכולוגיה רפואית

 

בשלושים השנים האחרונות הצטבר מידע מחקרי רב, וגברה המודעות לקשר בין משתנים פיזיולוגיים לבין משתנים פסיכולוגיים וחברתיים, היכולים להשפיע על הופעת מחלות גופניות ועל דרכי ההתמודדות איתן ומניעתן. הדבר בא לידי ביטוי בהתפתחות תחומי מחקר חדשים, אמצעי אבחון, טכניקות טיפוליות וכן שיטות התערבות מתאימות שאפשר ליישמן במערכת הרפואית כגון: הכנה נפשית לניתוחים והתערבויות רפואיות אחרות, ייעוץ בקבלת החלטות, התמודדות עם כאב, סיוע לחולה בהתמודדות עם מצבים ועם טיפולים קשים ביותר תוך מאמץ לשמר איכות חיים וכן עבודה עם הצוות הרפואי על יחסי חולה-מטופל, דרכי מסירת מידע רפואי קשה, שיפור יכולת ההתמודדות של הצוות במצבים הקשים של חולי, מוות, חולי של אנשי צוות ועוד. המציאות בעבודה עם החולים מחייבת לא פעם סוגי התערבות שיש להתאימם לתנאי המקום והזמן (ריתוק למיטה, אשפוז) ולרצף הקשר הטיפולי, תוך שימוש ב"ארגז כלים" ייחודי כגון - יישום טיפולים קצרי מועד, הרפיה, היפנוזה, ביו-פידבק ועוד. מחקרים שנעשו בתחום מצביעים על כך שיישום התערבויות פסיכולוגיות כאלה עשוי לסייע בזירוז תהליכי החלמה, בקיצור ימי אשפוז, בירידה בצריכת תרופות, בעלייה בשביעות הרצון של המטופלים, ובצמצום ההוצאות (יעקובי, רבקה 1998). כל אלה הם לב ליבה של הפסיכולוגיה הרפואית.

 

במשרד הבריאות מדגישים כי תפקידו של פסיכולוג רפואי בבית החולים הוא להשתלב בטיפול הרפואי שניתן למאושפז מההיבט הנפשי, וזאת להבדיל מהשירות הסוציאלי בבית החולים שתפקידו לסייע למטופל בהיבט החברתי, מעבר לטיפול הרפואי. פסיכולוגיה רפואית הינה תחום מומחיות בפסיכולוגיה, המתמקד בטיפול במצוקות נפשיות העולות בתגובה למחלה,  לפגיעה גופנית ולטיפולים רפואיים שונים, ובצמיחה מתוך משבר המחלה.

 

 

הטיפול הפסיכולוגי מבוסס על שיחות וכולל אבחון פסיכולוגי-רפואי או נוירו-פסיכולוגי (לפי סיבת ההפניה) ושימוש בטכניקות פסיכו-פיזיולוגיות.

 

הטיפולים הפסיכולוגיים ניתנים במסגרת פרטנית, זוגית, משפחתית וקבוצתית בהתאם לצורך.

 

פעילות אקדמית ומחקרית

 

המערך לפסיכולוגיה עוסק בפעילות אקדמית ומחקרית ענפה המחקרים מתמקדים בתהליכים פסיכולוגיים המעורבים בהתמודדות עם מצבי חולי ופגיעה גופנית, בהיבטים של צרכנות שירותים רפואיים ובגורמי התמודדות עם שאלות בריאות וטיפולים רפואיים שונים.