פסיכולוגיה קלינית

 

 

פסיכולוגיה קלינית היא התחום הטיפולי והאישי בפסיכולוגיה. כל אדם מוצא עצמו בשלב כלשהו לאורך חייו במצוקה או בהתלבטות. פעמים רבות אנשים מתמודדים עם צמתי המשבר בעצמם ובעזרת סביבתם הקרובה. אולם לעתים יש צורך בעזרה מקצועית כדי לאפשר שינוי. זה המקום שטיפול פסיכולוגי משתלב בתמונה.

ישנם סוגים רבים של גישות לטיפולים פסיכולוגיים אך ניתן לסווגם בכלליות לשני סוגים עיקריים: הטיפול הדינמי שהוא בדך כלל טיפול ארוך מועד, והטיפול הממוקד וקצר המועד.

"פסיכולוג" הוא אדם שסיים תואר שני מוכר בפסיכולוגיה ונרשם בספר הפסיכולוגים של משרד הבריאות.

יש להדגיש שעצם סיום הלימודים באוניברסיטה איננו מתיר עבודה טיפולית. יש לעבור לאחר מכן התמחות ייעודית שרק לאחריה הופך הפסיכולוג ל"פסיכולוג מומחה". פסיכולוג קליני מומחה מסיים כארבע שנים של עבודה טיפולית במוסד מוסמך, בדך כלל בבית חולים או במרפאה, ועובר את בחינות ההסמכה של משרד הבריאות. רשימת הפסיכולוגים מרוכזת בספר הפסיכולוגים.

הטיפול הפסיכולוגי מוגן בחובת שמירת סודיות מוחלטת, הן בשירות הציבורי והן במסגרת פרטית. פסיכולוג רשאי למסור פרטים על המטופל והטיפול רק לאחר קבלת אישור בכתב מהמטופל על כך שהוא מוותר על סודיותו הרפואית (לדוגמא, הורה מבקש מהפסיכולוג המטפל בילדו לשוחח עם יועצת בית הספר). יוצא דופן בחוק הוא מקרה בו עולה בטיפול מידע לגבי סכנת חיים מוחשית אותה ניתן למנוע. כמו כן, אם מתגלה תוך הטיפול מקרה של התעללות בילדים. במקרים נדירים אלו על הפסיכולוג להתייעץ עם עמיתים בכירים ולהחליט כיצד לדווח על המקרה תוך שמירה מקסימלית על טובת המטופל. בכל שאר המקרים חייבת להישמר חובת הסודיות הרפואית במלואה.

כל אדם יכול ליהנות מטיפול פסיכולוגי. עם זאת, הפניה לטיפול שכזה נעשית על פי רוב בעיתוי בו קיימת מצוקה משמעותית אשר פוגעת באיכות החיים. בעבר היו סטיגמות סביב נושא הטיפול הנפשי. התקופה המודרנית שהביאה עימה שאיפה מתמדת למימוש עצמי ולאיכות חיים חיצונית ופנימית, הביאה גם תרבות ליברלית יותר כלפי הטיפול הפסיכולוגי. אין צורך ב"טיפול פסיכולוגי להמונים", אולם פניה לטיפול פסיכולוגי היא ביטוי למודעות והבנה שמותר ואפשר להיעזר. באנלוגיה אפשר לומר שקרש נוקשה עומד חזק תקופת מה אולם בסופו של דבר נשבר. דווקא ענף גמיש יכול לנוע מצד לצד ולהישאר שלם ולצמוח לעץ עבות. אידיאולוגיה של נוקשות, קשיחות וסירוב לקבל עזרה מובילה פעמים רבות לשבר ולמשבר. פניה בזמן המתאים לטיפול עשויה להצביע על נכונות להתמודד ועל חוסן נפשי. דווקא ההתארגנות הנוקשה מועדת יותר לשבר וכאשר פונים לבסוף לטיפול במצב של "אין ברירה" ההתמודדות קשה הרבה יותר.